הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' בגינוב - פסקדין

פסק דין

מונחת בפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר לתשלום 4,921 ש"ח. פסק הדין ינומק באופן תמציתי כמצוות התקנות.

ביום 24.12.09 ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעים לרכב הנתבע ברחוב סחרוב בעיר ראשון לציון (להלן: "התאונה").

לגרסת התובעים, על פי דברי הנהגת שנהגה ברכב התובעים (להלן: "נהגת התובעים"), הרכב עמד בכניסה לצומת והמתין שהתנועה בכביש תתפנה על מנת לחצות את הצומת ולפנות שמאלה, בעוד רכב הנתבע אשר נסע אחרי אוטובוס במהירות, סטה אל הנתיב בו עמד רכב התובעים ופגע בו בצידו הימני קדמי.

התובעים הגישו חוות דעת שמאי ותמונות מהן עולה כי הרכב ניזוק בצידו הימני קדמי. עוד הגישו התובעים הודעה על תאונת רכב המפרטת את פרטי האירוע, בו מתארת נהגת התובעים את התרחשות התאונה, וכן את פוליסת הביטוח.

לגרסת הנתבע, כשהחל בנסיעה ברחוב סחרוב, עת יצא מכיוון קניון הזהב, הבחין בצד הנגדי של הכביש ברכב התובעים כשבכוונתו לעשות פניית פרסה, ומשלא פנה רכב התובעים, אלא נשאר לעמוד במקום המשיך הנתבע בנסיעתו. לפתע נהגת התובעים החלה בנסיעה, עת התעסקה בדברים אחרים ולא הסתכלה על הכביש, ועל אף צפירתו של הנתבע פגעה במכוניתו בצידו השמאלי.

הנתבע הגיש חוות דעת שמאי ותמונות מהן עולה כי הרכב ניזוק בצידו השמאלי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים המצורפים לכתבי הטענות ואשר הוגשו במהלך הדיון, ולאחר ששמעתי את נהגי כלי הרכב והעדים מטעמם, לא מצאתי להעדיף את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבע.

סעיף 64(א)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, מורה לנהג הפונה שמאלה או פונה פניית פרסה, ליתן זכות קדימה לנהג שמתקרב בכיוון הנסיעה הנגדי לכלי רכב, הנמצא בצומת או בקרבתו. לפיכך, זכות הקדימה נתונה במקרה דנן לנתבע. השאלה הטעונה הכרעה במקרה זה הינה, אם רכב התובעים היה מצוי בנתיב הנסיעה של הנתבע, או שמא, כטענת נהגת התובעים, עצרה בנתיבה, והנתבע סטה לתוך נתיבה ופגע בה.

גרסתו של הנתבע הייתה מהימנה מאוד, עקבית, ונתמכה בראיות נוספות, בתמונות ובעדות של חברתו הגב' סיזוב קסניה (להלן: "העדה") אשר ישבה לידו עת קרות התאונה. מנגד, לעדותה של נהגת התובעים לא היתה תמיכה, שכן העד הנוסף שהעיד מטעם התובעים לא ראה את התאונה אלא רק שמע אותה, ומהות עדותו היתה הערכה בלבד על איך אירעה התאונה. לפיכך, לא היה בעדותו כדי לתמוך ולחזק את עדות נהגת התובעים.

העדה שישבה כאמור ברכב עם הנתבע העידה אף היא, כי בעת התאונה ראתה כי נהגת התובעים עסקה בפעולות אחרות ברכבה ופניה היו מופנות כלפי מטה ברכבה, במקום להביט בכביש. כן העידה כי הנתבע צפר כאשר ראה את נהגת התובעים מתחילה בנסיעה. לדבריה, הגם שהיה ערב המקום היה מואר מאד ועל כן יכולה היתה לראות את שראתה.

את עדותה של העדה מצאתי מהימנה הן בשל אופן עדותה, בשל הפרטים אותם נתנה ועקביות עדותה. בנוסף התרשמתי כי עדותה אינה מגמתית וכי היא מעידה רק על אשר היא יודעת ואת אשר היא זוכרת.

בעדותה יש כדי לחזק את גרסת הנתבע כי נהגת התובעים נכנסה לכביש מבלי להביט, וכי ברגע שהוא הבחין כי היא מחילה בנסיעה החל לצפור על מנת שתפסיק לנסוע.

זאת ועוד, גרסת הנתבע מתיישבת במידה רבה יותר עם נזקי הרכב העולים מחוות הדעת והתמונות, שהינם מכה מסוג מעיכה המלווה בשפשופים לאורך צידו השמאלי של רכב נתבע ופגיעה בפינת רכב התובעים. סביר יותר נזקים אלה ייגרמו מפגיעת רכב התובעים ברכב הנתבע שכן נראה כי לו היה רכב הנתבע סוטה מנתיבו ונכנס ברכב התובעים, אשר עומד במקומו, הפגיעה ברכבו הייתה פגיעת שפשופים לאורך כל צד הרכב, והפגיעה ברכב התובעים היתה בכל חזית הרכב ולא בחלקה הקדמי ימני.

לאור כל האמור, דין התביעה להידחות. התובעים ישלמו לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 750 ₪. בקביעת ההוצאות שקלתי את העובדה כי הדיון ביום 31.5.2011 נדחה בשל אי התייצבות ב"כ הנתבע.

הסכום האמור ישולם בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום קבלת פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"א, 21 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: